יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מבזק
לדבר עם מתבגרים בלי לריב: כלים מעשיים להורים שמרגישים שהקשר התרחקקורס ציור או יצירה אונליין: מה חשוב לבדוק לפני שמשלמיםדכדוך אחרי לידה או דיכאון: איך מבחינים, מה עוזר ומתי פונים לעזרהאיך מתמחרים סדנת יצירה: מדריך כלכלי למנחים שמתחילים עסק צדדימכינים את הרכב לחורף: רשימת בדיקות פשוטה לנסיעה בטוחה בגשםהסבה מקצועית לטיפול באמנויות באמצע החיים: האם זה מאוחר מדיטיפול באמנות בזמן מחלת הסרטן: מקום לרגשות שאין להם מיליםפרטיות מטופלים בעידן הרשתות: הכללים הדיגיטליים שכל מטפל ומנחה קבוצות צריך להכירטיפוח כטקס של רוגע: איך שגרת יופי יכולה לחזק את הרווחה הרגשיתשימוע לפני פיטורים: הזכויות שלכם, ההכנה הנכונה ומה אסור למעסיק לעשותלדבר עם מתבגרים בלי לריב: כלים מעשיים להורים שמרגישים שהקשר התרחקקורס ציור או יצירה אונליין: מה חשוב לבדוק לפני שמשלמיםדכדוך אחרי לידה או דיכאון: איך מבחינים, מה עוזר ומתי פונים לעזרהאיך מתמחרים סדנת יצירה: מדריך כלכלי למנחים שמתחילים עסק צדדימכינים את הרכב לחורף: רשימת בדיקות פשוטה לנסיעה בטוחה בגשםהסבה מקצועית לטיפול באמנויות באמצע החיים: האם זה מאוחר מדיטיפול באמנות בזמן מחלת הסרטן: מקום לרגשות שאין להם מיליםפרטיות מטופלים בעידן הרשתות: הכללים הדיגיטליים שכל מטפל ומנחה קבוצות צריך להכירטיפוח כטקס של רוגע: איך שגרת יופי יכולה לחזק את הרווחה הרגשיתשימוע לפני פיטורים: הזכויות שלכם, ההכנה הנכונה ומה אסור למעסיק לעשות

כשהעולם רועש: איך עוזרים לילדים לעבד מתח ופחד דרך משחק ויצירה

ילדים לא תמיד מדברים על מה שמפחיד אותם, אבל הם משחקים ומציירים אותו. כלים מעשיים להורים בתקופות של מתח ואי ודאות.

מאת מיכל ברקוביץ · 29.7.2026 · 4 דקות קריאה
כשהעולם רועש: איך עוזרים לילדים לעבד מתח ופחד דרך משחק ויצירה

ילדים ישראלים גדלים במציאות שאינה תמיד פשוטה. אזעקות, ריצה לממ״ד, חדשות שנשמעות ברקע וחרדה של המבוגרים סביבם הם חלק מחוויית הילדות של רבים מהם. גם מחוץ למצבים ביטחוניים, ילדים מתמודדים עם מתחים: מעבר דירה, מחלה במשפחה, פרידה של ההורים, קשיים חברתיים. מבוגרים מעבדים מתח בעיקר דרך שיחה. ילדים, ובמיוחד צעירים, עושים זאת דרך משחק ויצירה. הבנה של השפה הזו יכולה לעזור להורים לתמוך בילדיהם בתקופות קשות.

המשחק כשפה של הילד

מטפלים בילדים נוהגים לומר שהמשחק הוא השפה של הילד והצעצועים הם המילים שלו. כשילד משחק שוב ושוב באזעקה, בונה מקלט מקוביות או מעמיד בובות בתור לממ״ד, הוא אינו משחזר את הטראומה באופן מזיק. הוא מנסה לעבד את מה שחווה, לקבל שליטה על מצב שבו הרגיש חסר אונים ולהבין אותו.

הורים רבים נבהלים כשהם רואים משחקים כאלה, ומנסים להסיט את הילד לנושא אחר. אבל ברוב המקרים, דווקא כדאי לתת למשחק להתקיים. המשחק מאפשר לילד להפוך מפסיבי לאקטיבי: במקום להיות זה שבורח מהאזעקה, הוא זה שמפעיל אותה, שמציל את הבובות, שמחליט מתי הסכנה נגמרה.

עם זאת, יש להבחין בין משחק מעבד למשחק תקוע. משחק בריא משתנה ומתפתח, ולרוב יש בו גם סוף טוב. משחק שחוזר באופן זהה ונוקשה, מלווה במצוקה ובלי הקלה, עשוי לסמן שהילד זקוק לעזרה נוספת.

הורים יכולים גם להצטרף למשחק, בעדינות. במקום לנהל אותו, אפשר להיכנס לתפקיד שהילד מציע ולשאול שאלות מתוך המשחק, למשל מה הבובה צריכה עכשיו כדי להרגיש בטוחה. כך ההורה מבין טוב יותר מה מעסיק את הילד, ויכול להכניס למשחק רעיונות של הגנה, עזרה והרגעה.

יצירה כדרך לבטא את מה שאין לו מילים

לצד המשחק, היצירה היא ערוץ חשוב לביטוי רגשי. ציור, פיסול בפלסטלינה, הדבקות וצביעה מאפשרים לילד להוציא החוצה משהו שמעיק עליו בפנים. לפעמים הוא יצייר את מה שמפחיד אותו, ולפעמים דווקא משהו מרגיע ויפה. שני הכיוונים לגיטימיים.

כדאי להחזיק בבית, ובמיוחד בממ״ד או במרחב המוגן, ערכת יצירה קטנה: דפים, צבעים, פלסטלינה ומדבקות. בזמן שהייה ממושכת במרחב המוגן, יצירה יכולה להעסיק את הילדים, להרגיע אותם ולהעביר את הזמן בצורה נעימה יותר. גם ההורים מרוויחים מכך, כי עשייה משותפת מורידה את רמת המתח של כולם.

אין צורך לבקש מהילד לצייר את הפחד שלו. מספיק להציע חומרים ולתת לו לבחור מה לעשות. אם הוא רוצה לספר על הציור, מקשיבים. אם לא, מכבדים.

מה ההורים יכולים לעשות

הדבר החשוב ביותר שהורים יכולים לתת לילד בתקופה מלחיצה הוא תחושת ביטחון. ילדים קוראים את ההורים שלהם היטב, ומושפעים מאוד מהמצב הרגשי שלהם. הורה שמצליח לשדר רוגע יחסי, גם כשהוא עצמו מודאג, עוזר לילד להרגיש מוגן.

כמה עקרונות שימושיים:

  • לשמור ככל האפשר על שגרה: שעות שינה, ארוחות ופעילויות מוכרות
  • לתת מידע מותאם לגיל, פשוט וכן, בלי פרטים מפחידים מיותרים
  • להגביל את החשיפה של ילדים צעירים לחדשות ולתמונות קשות
  • להזמין שיחה בלי ללחוץ, ולהקשיב יותר מאשר להסביר
  • לתת לילד תפקיד ותחושת שליטה, למשל אחריות על תיק החירום
  • לשמור גם על רגעים של צחוק, הנאה ושגרה רגילה

כדאי לזכור שגם ההורים זקוקים לתמיכה. הורה מותש ומפוחד יתקשה לשדר ביטחון. שיחה עם חברים, עם בן או בת הזוג או עם איש מקצוע יכולה לעזור גם להורה וגם לילד.

תגובות נפוצות שאינן סיבה לבהלה

בתקופות של מתח, ילדים רבים מגיבים בשינויים זמניים בהתנהגות. ילד שכבר ישן לבד עשוי לבקש לישון עם ההורים. ילד גמול עשוי להרטיב שוב בלילה. ייתכנו התפרצויות זעם, היצמדות להורים, קשיי הירדמות או חלומות רעים. אלה תגובות טבעיות למצב לא טבעי.

ברוב המקרים, התגובות האלה חולפות בהדרגה כשהמצב נרגע וכשהילד מקבל תמיכה. אפשר להיענות לצרכים המוגברים שלו, לתת יותר קרבה ויותר סבלנות, בלי לחשוש שזה יקבע הרגל לתמיד.

גם מתבגרים מגיבים למתח, אם כי בדרכים אחרות. הם עשויים להסתגר בחדר, להיות עצבניים, לבלות יותר זמן מול מסכים או דווקא לחפש קרבה בדרכים עקיפות. עבורם, יצירה יכולה לקבל צורה של כתיבה, מוזיקה, צילום או עיצוב דיגיטלי. כדאי לכבד את הצורך שלהם בפרטיות, ובמקביל להישאר זמינים לשיחה.

מתי לפנות לעזרה מקצועית

יש מצבים שבהם כדאי לפנות לייעוץ. אם התגובות נמשכות שבועות רבים ואינן מתמתנות, אם הן פוגעות בתפקוד היומיומי, למשל סירוב ממושך ללכת לגן או לבית הספר, אם הילד מסתגר, מאבד עניין בדברים שאהב, או אם ההורים מרגישים שאינם יודעים איך לעזור, זה הזמן להתייעץ.

אפשר לפנות לרופא הילדים, לפסיכולוג החינוכי של המסגרת, למרכזי חוסן ולמטפלים בהבעה ויצירה. טיפול באמנות או במשחק מתאים במיוחד לילדים צעירים, משום שהוא מדבר בשפה הטבעית שלהם ואינו דורש מהם להסביר במילים את מה שהם מרגישים.

לחזק חוסן לאורך זמן

חוסן אינו תכונה שנולדים איתה או בלעדיה. הוא נבנה לאורך זמן, מתוך קשרים בטוחים, תחושת מסוגלות ויכולת להתמודד עם קשיים קטנים. ילד שיש לו מבוגר אחד לפחות שהוא יכול לסמוך עליו, שגרה יציבה וערוצים לביטוי רגשי, מצויד טוב יותר להתמודד עם מצבים קשים.

לסיכום, ילדים מעבדים מתח ופחד בדרכים שונות מאלה של מבוגרים. כשהורים מבינים את שפת המשחק והיצירה, נותנים לה מקום ומשדרים ביטחון, הם מעניקים לילדיהם כלי חשוב להתמודדות. וכשהקושי גדול מדי, אין להסס לפנות לעזרה מקצועית, שיכולה לעשות הבדל משמעותי.

עוד בהורות ומשפחה